פסק-דין בתיק ע"ע 11594-05-10

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט נוהאד חסן ונציגת הציבור גב' שרה דורון; ס"ע 10885-09-09) בו הורה בית הדין למערערת (להלן גם חברת החשמל או החברה) להחזיר למשיב 2 (להלן גם המשיב) את סמכויות החתימה שניטלו ממנו. כן קבע בית הדין האזורי כי החלטתה של חברת החשמל לערוך למשיב הליך של "בירור ניהולי" מבוטלת משום שהיא לא הייתה מעוגנת בהסכמים ובנוהלי החברה והתקבלה על ידי גוף לא מוסמך.

            עובדות המקרה ופסק דינו של בית-הדין האזורי :

2.         המשיב עבד בחברת החשמל בתפקיד מנהל מחלקת משק בתחנת הכוח "אורות רבין". בתחילת שנת 2008 הגיע לידי החברה מידע על חשד לדיווחים כוזבים וקבלת טובות הנאה ושוחד על ידי עובדי מחלקת המשק מקבלן הניקיון שהחברה העסיקה. בעקבות הגילוי פתחה מחלקת הביקורת הפנימית בחברה בחקירה שבמסגרתה נערכו שיחות גם עם המשיב.

            בחודש יולי 2009 הוציאה מחלקת הביקורת דו"ח בו יוחס למשיב "כשל ניהולי חמור" כלפי העובדים הכפופים לו (ללא חשדות פליליים), וכן עלה בדו"ח חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי מנהלי עבודה וסגניהם הכפופים למשיב. בעקבות ממצאי הדו"ח, ובטרם התקבלה החלטה בעניינו של המשיב, נשלחה לו הודעה ביום 10.8.09 על הזמנה ל"בירור ניהולי ושימוע" בפני המשנה למנכ"ל החברה ביום 17.8.09 בה נכתב בין היתר כי: " כצעד ביניים, נוכח חומרת ממצאי הדו"ח, ועד לקבלת החלטה סופית בעקבות הבירור הניהולי, שוקלת החברה לבטל את זכויות החתימה המוקנות לך כמנהל מחלקת המשק באתר".

3.         המשיב שלח לחברה מכתב תגובה ובו כפר בממצאי הדו"ח בעניינו וטען כי יש לקיים את הליך הבירור בהתאם לנוהל מספר 08-01-01, נוהל טיפול בעבירות משמעת (להלן גם נוהל המשמעת). במקביל פנה המשיב למשיב 3, הוועד הארצי של ארגון עובדי חברת החשמל (להלן גם הוועד) והביא לידיעתו את העניין. הוועד שלח מכתב לחברה בו הביע את מורת רוחו מכך שלא יידעה אותו ולא הזמינה נציג מטעמו ל"בירור הניהולי". הוועד דרש מהחברה לבטל את הבירור הניהולי ולא לבטל את זכות החתימה של המשיב עד להכרעת הגוף המוסמך - ועדת המשמעת. החברה השיבה כי אין מדובר בהליך משמעתי אלא בהליך ניהולי במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של החברה.

            לאחר מסכת התכתבויות בין הצדדים, התקיים הבירור הניהולי ביום 19.8.09 אליו לא התייצב המשיב למרות שזומן. בישיבה הוחלט, בין היתר, כי סמכויות החתימה של המשיב בנושא פיקוח על קבלן הניקיון יעברו לעובד אחר בתחנה כצעד ביניים, אך הוחלט לתת למשיב הזדמנות נוספת להגיש תגובתו בכתב לממצאי הדו"ח לפני שתתקבלנה החלטות נוספות בעניינו. ההחלטה נכנסה לתוקף ביום 1.9.09, ולאחר קבלת התגובה מהמשיב, החברה לא חזרה בה מהחלטתה.

4.         המשיב, יחד עם המשיב 1 (ארגון עובדי חברת החשמל - מרחב צפון, המהווה חלק בלתי נפרד מהוועד, להלן גם הארגון) הגישו לבית הדין האזורי ביום 10.9.09 בקשה לסעד זמני ולאחר מכן תביעה למתן סעד הצהרתי האוסר על החברה להמשיך ולקיים "בירור ניהולי" בעניינו, וביקשו לחייבה לפעול על פי נוהל המשמעת. עוד עתרו המשיב והארגון לסעד הצהרתי האוסר על החברה להעביר את סמכויות החתימה שלו כמפקח על קבלן הניקיון לגורם אחר, או להטיל עליו כל סנקציה שלא במסגרת ועדת המשמעת.

            המשיב והארגון (להלן גם התובעים) טענו כי המעשים המיוחסים למשיב הם בגדר עבירת משמעת, והגוף היחיד המוסמך לברר את העניין, על פי נוהל המשמעת המחייב את הצדדים, הוא ועדת בירור ומשמעת, ולא הייתה הצדקה מצד החברה לנקוט בצעד חד-צדדי כפי שנקטה, בלי מעורבות הוועד ובניגוד למוסכם ביחסים הקיבוציים.

            החברה טענה מנגד כי במעשיו של המשיב אין עבירת משמעת אלא פגם ניהולי מובהק (על פי בחינת "מרכז הכובד" של התנהגותו), הליך הבירור הניהולי נעשה בשקיפות מלאה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של החברה, וההחלטה שהתקבלה היא החלטה ניהולית סבירה, מידתית, ומתחייבת לאור הממצאים שנתגלו.

הוועד טען כי היה על החברה לפעול על פי נוהל המשמעת בחברה בפורום של ועדת בירור ומשמעת, וההחלטה שהתקבלה היא סנקציה משמעתית-עונשית כנגד המשיב. לטענת הוועד, החברה לא הצביעה על כל מקור נורמטיבי המאפשר קיומו של הליך "בירור ניהולי".

 5.        בית הדין האזורי דן בשאלה האם המעשים המיוחסים למשיב הם בגדר עבירת משמעת (ואז חל נוהל המשמעת) או בכשל ניהולי, כאשר על פי ההלכה ההבחנה נעשית על בסיס בחינת "מרכז הכובד" של התנהגותו.

            בית הדין האזורי קבע כי תחילתו של הבירור בעניינו של המערער נעשה בבדיקה של הביקורת הפנימית מכוח נוהל משמעתי שעניינו חשד לביצוע עבירה פלילית, ולא ניתן לנתק את השלכות ממצאי הדו"ח מההליך המשמעתי בו החלה הביקורת. כאשר צומצמו סמכויותיו של המשיב זוהי סנקציה שמעצם טיבה היא בעלת סממן של הסדרי משמעת. בית הדין האזורי דחה את פרשנות החברה לזכות הפררוגטיבה הניהולית שלה בעניין וקבע כי היא רחבה ביותר עד כדי ריקון מתוכן של ההסכמים החלים על הצדדים בטיפול בעבירות משמעת, ובמקרים כאלו הפררוגטיבה הניהולית מוגבלת וכפופה להסכמים ולנהלים שהחברה התחייבה להם. בית הדין האזורי קבע כי החלטה בעניין צעד ארגוני, המשליכה על עובדים רבים היא שמכוונת ל"צרכי החברה" ולא החלטה הנוגעת לעובד בודד לאחר חקירה שהובילה להעמדה של מספר עובדים לדין משמעתי. נקבע, כי גם לשיטתה של החברה "מרכז הכובד" בהתנהגותו הפסולה של המשיב היה ב"אי מילוי תפקיד כנדרש", אשר מהווה עבירת משמעת מובהקת לפי הנוהל, ואין מדובר ב"אי התאמה לתפקיד", שאז המעסיק רואה צורך בהעברת העובד מתפקידו. בית הדין האזורי מצא, כי לא הוכח שהליך של "בירור ניהולי" קיים ומקובל בחברה - לא צוינו פרטים מאמתים ונסיבות, לא הוכח כי ארגון העובדים היה מודע או נתן הסכמתו לכך, ואין ללמוד על השתרשות נוהג ממספר מקרים בודדים.

            המסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי היא שלא היה בסמכות החברה לערוך למשיב הליך חד צדדי של "בירור ניהולי" משום שהליך זה אינו מעוגן בהסכמים ובנהלים החלים על הצדדים וכי ככל שהחברה רצתה לצמצם את סמכויותיו בשל ממצאי הדו"ח, היה עליה לפעול לפי נוהל המשמעת.

6.         לפיכך, תוצאת הדברים הייתה שבית הדין האזורי קיבל את התביעה, ביטל את החלטת החברה מיום 19.8.09 והורה לחברה להחזיר למשיב את סמכויות החתימה שניטלו ממנו. בנוסף, חייב את החברה בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח.

            מכאן הערעור שבפנינו.

            עיקר טענות הצדדים בערעור :

7.         חברת החשמל טוענת בערעור שבפנינו את הטענות הבאות:

א.  מכוח הפררוגטיבה הניהולית, במטרה ליתן פתרונות קונקרטיים לניהול יעיל ונכון של העסק, החברה רשאית ומוסמכת לערוך בירורים ניהוליים לעובדיה  בטרם קבלת החלטות ניהוליות. בין היתר, המעביד מוסמך לקבל החלטות בדבר פיטורי אי התאמה, ניוד עובדים, חלוקת סמכויות וקביעת היקף סמכויות, והוא מוסמך גם ליטול מהעובד סמכויות ספציפיות אשר קשורות לאי התאמתו לתפקיד. על המשיבים מוטל הנטל להוכיח שנשללת הזכות להליך בירור ניהולי.